לתפוס את החבל בארבעת קצותיו

שפשפנו את עינינו בהפתעה: ימות המשיח הגיעו. תרתי משמע. אחד מאתרי האינטרנט של חב"ד בישר החודש קבל עם ודפדפן: "אברכי חב"ד ישולבו בפתרונות במסגרת חוק טל". נקדים רפואה למכה ונאמר שאיו לנו דבר וחצי דבר נגד אברך ספציפי זה או אחר, וביקורתנו המובעת כאן דנה בתופעה הפסולה שמיד נפרט.

הכתבה האמורה דנה בפגישה שנערכה בין ראשי מנהלת חוק טל, לבין מספר רבנים של הקהילה. היכן נערכה הפגישה? בכפר חב"ד כמובן (כאשר לי היו שאלות בנושאי גיוס, לא באו אלי האחראים מהצבא לביתי). באותה פגישה, כך על פי הכתבה, התגבשו הסכמות שנבחנות באהדה בציבור החרדי. הכתבה מלווה בתמונות רבות המציגות אוסף מכובד של אנשים (גברים בלבד) - כולם חובשי מגבעות או כיפות - ישובים סביב שולחן גדול עמוס שתיה וכיבוד קל. אלמלא הטקסט המקדים, ניתן היה בעין חילונית להבין מהתמונות כאילו מדובר באיזשהי חגיגה דתית.

על פי הטקסט נראה שיש בהחלט למרבית הנוכחים סיבות לחגוג. הנה מספר מהנקודות המתגבשות תחת הכותרת "גיוס תלמידי ישיבות" (שהרי זאת המהות של "חוק טל" האמור):

• מלכתחילה הדיון כולו נסב סביב "שירות לאומי" ולא "שירות צבאי". כביכול קיימת הסכמה גורפת מראש שעל שירות "צבאי" (כפי שששירתתי אני וכפי ששירתו הוריי ומשרתים ילדיי) אין על מה לדבר כלל.
  
  
• ובאותה הזדמנות, למה לשרת שלוש שנים כמו חייל ישראלי שאינו "אברך"? הדיון נסב סביב שנת שירות אחת באותו "שירות לאומי".
  
  
• ומהו טיבו של אותו שירות לאומי? הנה ציטוט: "שנת התנדבות במוסדות חב"ד". אכן כך יש לשרת את הלאום!
  
  
• שירות המולדת, כידוע, מקנה הטבות מסוימות למחרפים את נפשם ומקריבים את מיטב שנותיהם. נושא זה לא נשכח חלילה בדיון. שוב ציטוט - המשרתים יוכלו: "לזכות בשורת הטבות שניתנות על ידי המדינה, לרבות דמי כלכלה, ביטוחים שונים ועוד".
  
  

השירות הנ"ל מוכר "כתחליף לשירות צבאי" ("מוכר" פירושו, על פי הבנתנו: כל הטבה המוקנית בחוק לחייל, תעמוד לרשות אותם "משרתים" גם כן). הוא טומן איתו עוד כמה הטבות בנוסף על כל מה שהוזכר לעיל: "התחשבות במסלולי הלימוד של האברכים", וכמובן (?) אין מילואים בהמשך (כך צויין בפירוש בכתבה). על "גיוס" בנות בכלל לא דובר שם, ואנו יכולים רק לשער שהנושא אינו עומד כלל על הפרק. למה מה קרה?

מעורב ב"עיסקה" האמורה - כך על פי הכתבה - גם הרב אהרן פרוס, "הממונה גם על תיאום פעולות חב"ד עם חיילי צה"ל". "פעולות חב"ד עם חיילי צה"ל" אינן כוללות מן הסתם אימוני לוחמה בשטח בנוי או לימוד תולדות התנועה הציונית. מי שמכיר את הנושא קצת יותר לעומק גם יודע מהו טיב פעולתם של מוסדות חב"ד. בעוד שחלק מפעילויות אלה עוסקות, ועל כך יש לברך, בסיוע לחלשים ולמיעוטי היכולת, הרי שחלקן האחר עוסק (ובמוצהר) במיסיונריות חרדית, החזרה בתשובה, וגרימת ניתוקם של נערים ממשפחותיהם. ובל נשכח את מהות החינוך החרדי המטיף לאי-שירות בצבא - אותו צבא שמכיר לפתע במחנכים לאי-שירות בו כבמשרתים בו.

האם מעתה יזכו מאמצי החזרה בתשובה אלה גם להכרה, לסיוע ולמימון רשמיים, ואפילו "יוכרו" - רחמנא ליצלן - כשירות צבאי? והאם נתנו ראשי המנהלת את דעתם על ההשלכה של הסכמים כאלה על כל אותם "פראיירים" שמאבטחים ומפרנסים בעקיפין לאורך שנים רבות אברכי ישיבות, בין אם פעילותם הדתית של אלה האחרונים זוכה לכותרת "לימוד תורה" או שאותה פעילות זוכה לפתע לכותרת "פתרונות במסגרת חוק טל"?

עכשיו בעצם רק חסר שאותם אברכים יקבלו גם במסגרת אותה עיסקה את עיטור העוז.