אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
עם אחד גיוס אחד
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

כדורגל משחקים בשבת!

הקדמה והערה מאת דרור

הקדמה:

חלק מאתנו אוהבים כדורגל (וחלק ממש לא). יש בינינו אוהדי מכבי, הפועל ובית"ר. אוהדי הפועל ת"א שבינינו אוהבים לקרוא את המדור "בשער" של עלי מוהר, אחרים מעדיפים טורי ספורט אחרים. השבוע (13.2.98), באופן יוצא מהכלל, אהבנו כולנו לקרוא את טורו של עלי מוהר (גם אלה מאיתנו שספורט מעניין אותם כמו חיידקי אנתרקס דאשתקד). למה אהבנו? כי הטור הזה היטיב כל כך לבטא את תחושותינו ביחס לכל כך הרבה דברים אחרים, הרבה יותר חשובים מכדורגל.

הנה לפניכם, קטעים נבחרים מטורו השבועי של עלי מוהר, "בשער" (פורסם בעיתון "העיר", 13.2.98):


לא ולא ולא

אחד אינסטינקטיבי, אחד מנומק ואחד נוסטלגי,
וכולם נגד מעבר הכדורגל משבת

מתוך מדורו של עלי מוהר, "בשער"
(הופיע בעיתון "העיר" ב-13.2.98)

מן העיתון למדנו כי גם קברניטיה החדשים והמצליחים של הפועל תל אביב תומכים בהעברת משחקי הכדורגל משבת לימים אחרים. איני מתיימר כמובן לייצג את אוהדי הפועל, אך תגובתנו - ולפי שעה מדובר רק בפולמוסאי, בר קולמוסא, פול רנייה ובי - היא לא. לא קצר אך ברור, צלול, נחרץ ומשולש.

נכון, זהו קודם כל "לא" אינסטינקטיבי. ריח לא נעים עולה מן העיסקה הנרקמת בין ההתאחדות לכדורגל לגופים חרדיים או דתיים: ריח של שיחוד, של קנוניה, שמטרתה האמיתית אינה קידום הכדורגל או הוספת רבבות חובבי כדורגל דתיים נלהבים לקהל הצופים, אלא כיבוש עוד חלקת אלוהים חילונית קטנה, ושינוי צביונה של השבת הישראלית המוכרת. אמנם צביון צעיר לימים ודל מסורת הוא זה, ובכל זאת כבר היה הכדורגל, למן שנות השלושים, חלק בלתי נפרד ממנו.

יש שינויים שהם לטובה, ומובן שטיפשי להתנגד לכל שינוי באופן עיוור; ואולם, על רקע האווירה השוררת היום בארץ, על רקע כוחם הגובר של הדתיים בממשלה ומחוצה לה ויכולתם להטות עניינים על פי רוחם, מעבר למשקלם היחסי באוכלוסייה, הנטייה היא להזדקף על הרגליים האחוריות ולומר ראשית חוכמה לא, או אפילו לא ולא - לא להתאחדות לכדורגל, לא לקברניטי הפועל תל אביב, אם אמנם תומכים הם במהלך.

ליד ה"לא" האינסטינקטיבי יש גם "לא" מנומק. כל זמן שאין כאן שני ימי מנוחה רשמיים בשבוע, מדוע לא לשחק כדורגל בשבת, יום הנופש השבועי היחיד? ומדוע לא ללכת בו לים בקיץ, בהסעה מתוקנת גם לאלה שאין להם מכוניות, ומדוע לא לצאת בו לפארקים ולגנים ולנפנף מעל למנגל עד שייצא עשן? הווי חיים חילוני, שברוב הארצות הוא מובן מאליו, עודו נתון אצלנו על כף המאזניים, ואל לכדורגל להוסיף את כובד משקלו לצד הלא נכון.

..

ובל נשכח גם את התורה שלמדנו ממורנו ורבנו שווייצר ז"ל: כדורגל משחקים משבת לשבת.

..

וכך אנו מבקשים לחיות גם להבא. כלום אין זה הקצב הטבעי, הריתמוס הנכון של החיים? כי ישימו לב הדתיים ויחשבו רגע: מדוע זה נחפז כל כך אלוהים לברוא את העולם בימים שישה, כשאת יום השבת פינה לו למשעי? לא בשביל לראות קצת כדורגל?


עד כאן המאמר;

ובלי הערה קטנה משלנו אנחנו לא יכולים לחתום את הדף הזה: אם חלילה יעבור הכדורגל מיום שבת ליום ראשון או שישי, והסיבה תהיה איזה עסק מריח עם החרדים, אנחנו בכדורגל כזה לא ניקח חלק ולא נבקר עוד בשום איצטדיון. להוציא כמובן איצטדיונים חילוניים מובהקים, כמו כאלה שיש באנגליה, למשל. ובעוד זמן, כאשר ישראלי יוכל להינשא בנישואים אזרחיים או דתיים, ולהיקבר קבורה דתית או חילונית, ולחיות את חייו לפי אמונתו, ולא להיות נתון למתקפה ולכפייה חרדית-דתית, או אז נשמח ללכת לכדורגל אפילו ביום שני בערב.


פברואר 1998



חברים ב- עוצב על ידי