אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
הספר: ויברא האדם את אלוהים בצלמו
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

משרד החינוך מטעה תלמידים בידיעה ובכוונה

את תחילתה של הסאגה הנוכחית תוכלו לקרוא בסיכום הקצר "בלבול בין "היסטוריה" ל'תנ"ך' בתכניות לימודים של משרד החינוך". לממהרים שביניכם נסביר כי הובא לידיעתנו שתחת הכותרת המטעה "היסטוריה", מלמד משרד החינוך ילדים תמימים על מעשיו והבטחותיו של אלוהים למלכי ישראל ויהודה, ועל כך התלוננו בפני המשרד, כמפורט באותו סיכום.

משרד החינוך הגיב לתלונתנו, ולהלן התשובה בת שני הדפים שקיבלנו, ולאחריה מספר הערות משלנו:

הגיבה על הדברים אורה לב-רון:

אם הבנתי נכון את התגובה, כולל הלינקים, אפשר לתמצת את תשובת המשרד ב: "נכון, אנחנו מבלבלים בין היסטוריה לתנ"ך, אבל לא במקרה, ורק אצל בתי הספר הדתיים." ואם צריך משפט נוסף "זו מטרת החינוך, לתת זוויות נוספות, בלי לגלות לתלמידים מה מגיע מהמדע ומהן אמונות עממיות. כי רק כך נצליח לגרום להם שלא לדעת. ואם נגלה להם, אולי הם עלולים לחשוב שהעולם לא נברא בשישה ימים ואפילו שאלוהים אינו ממש עובדה מוצקה."

הגיבה על הדברים צופיה מלר:

מתוקף סמכותי המקצועית כמורה למקרא בבתיה"ס התיכוניים-ממלכתיים (וכמי שהכינה דורות של תלמידים לבחינות-בגרות בתנ"ך), כמורה למורים לתנ"ך, למפקחים ולמנהלים, במסגרות אקדמיות שונות, כמרצה בקורסים להכשרת מנהלים בחינוך התיכון באוניברסיטת בן-גוריון והכשרת מורים לתנ"ך במכללה לחינוך סמינר הקיבוצים, כאשת מחקר והוראה בתחומים דלעיל, ובפיתוח תכניות לימודים והערכתן במוסדות אקדמיים לחינוך יסודי, אני מרשה לעצמי לקבוע, כי בכל אותם מקורות ומכתבים שנלוו לדברי התשובה, ניכר חוסר הבחנה מוחלט בין ההיסטוריה כדיסציפלינה, לבין התנ"ך כדיסציפלינה - שתיים המופרדות זו מזו בכל תכניות הלימודים בישראל מאז ומעולם. שלא לומר - בכל מדינות התרבות המערבית.

לא כאן המקום לפרט מדוע התנ"ך איננו ספר היסטוריה, גם כאשר הוא נדרש לאירועים היסטוריים, לכאורה, ולא חלים עליו אותם כללים ואותם חוקים החלים על ספרי היסטוריה המוגדרים ככאלה מבחינה מדעית-דיסציפלינרית בארץ ובעולם (כגון, השימוש בתאריכים, באסמכתאות אקסטרה-טקסטואליות, או במידע מוצלב ממקורות שונים), ולכן הוראת התנ"ך יכולה להיעזר במדעי ההיסטוריה, הארכיאולוגיה, או בשאר מדעי העזר הסמוכים לה עניינית ומעשית, ולהשתמש גם בכלי המחקר של אותן דיסציפלינות, אך בשום פנים ואופן לא להתחפש להוראתן ממש, כאילו היה מדובר בפרק מספר היסטוריה, למשל.

יחד עם זאת, עלי לציין, כפי שציינה במכתבה גם הגב' בלהה גליקסברג (מפמ"ר היסטוריה ואזרחות בחמ"ד = חינוך ממלכתי-דתי), שמדובר לא בחינוך הממלכתי-כללי, אלא בחינוך הממלכתי-דתי, ועליו חלים כללים שונים בתכלית. החינוך הממלכתי-דתי מקבל מראש את ספר התנ"ך כאילו היה ספר היסטוריה שאין להרהר ואין לערער על אמתותם העובדתית של האירועים המוזכרים בו. כמו - בריאת העולם בשישה ימים (עם כל מיני פרשנויות חז"ליות כדי לסבר את האוזן...), או שהעולם היה קיים פרק זמן (שלשה ימים!!!) עם אור, אך ללא שמש שמביאה את האור לעולמנו... (שהרי השמש נבראה רק ביום הרביעי לבריאה...), ועוד כהנה וכהנה אמונות הבאות להחליף עובדות מוכחות מדעית.

מסיבה זו אינני רואה כל טעם בניסיון להיכנס לעובי הקורה, ולהתווכח על הוראת התנ"ך כהיסטוריה עם אנשים שתפיסת העולם הכללית שלהם - וממילא גם החינוכית - מחייבת אותם להשתמש בקריטריונים שונים לחלוטין מאלה של החברה הכללית החופשית, לגבי המדעים בכלל ולגבי מדע ההיסטוריה, בפרט.

לו היה מדובר בחינוך הממלכתי-כללי, הייתי מציעה אפילו לעלות על בריקאדות כדי להגן על זכותם של ההורים להעניק לילדיהם חינוך חופשי, ברוח המדע והקריטריונים המוגדרים והמקובלים בעולם, לגבי הדיסציפלינות השונות בהן עסקינן. אך אינני סבורה שיש לנהוג כך לגבי זרם החינוך הממ"ד, שמלכתחילה מתנער מרוח החינוך החופשי, בשמו באים אנשי "חופש". מאבק כזה גם לא יועיל, והוא חסר שחר, לדעתי.


פברואר 2013



חברים ב- עוצב על ידי