אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
הספר: ויקרא את שמם אדם - פרשות השבוע בפעמת הזמן
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

מי שמערב דת במדינה - בל יתפלא שהמדינה מתערבת בדת

מאת: ניצן

מה עניינם של פוליטיקאים חסרי הכשרה רבנית בפסיקות הלכה? ממתי יקבע חבר כנסת באיזו שעה "נכנסת השבת", או האם הליך ברית המילה שעבר עולה חדש בארצו הוא "תקין הילכתית"?

אלא שבמדינת ישראל שנת 2016 למניינם, פלשה הדת (היהודית-אורתודוקסית כמובן) כמעט לכל תחומי חיינו. הפוליטיקאים צמאי-הקולות ודבוקי-הכיסא הפקירו כמעט כל טריטוריה חופשית בידי המימסד הדתי וגחמותיו. רוצים להינשא? לכו לרבנות. רוצים לנסוע באוטובוס? חכו ליום חול. אפילו אם תרצו למכור מזון כשר מתוך בחירה, לא תוכלו לציין זאת באופן חוקי מבלי לממן צבא של משגיחים ועסקנים:

לתופעה פסולה זו שני היבטים מעניינים. האחד קשור בתכונותיו של היחס המכונה "לערב". ללומדי המתימטיקה שביניכם נסביר זאת באופן הבא: היחס "לערב" הוא יחס סימטרי. אם א' מעורבב ב-ב', הרי שגם ב' מעורבב ב-א'. רוצה לומר: מי שמערב דת במדינה, מערב בהכרח גם מדינה בדת.

וכאן בא צבא המאמינים בטענות - מוצדקות מבחינתו - אל המדינה: מה פתאום יקבע המחוקק מה "כשר" ומה לא? וממתי יודעים חברי הכנסת והשרים איזה הליך גיור עומד בדרישות ההלכה המחמירות ואיזה לא? איך מעזים חילוניים אוכלי טריפות לקבוע דיני תפילה בבית הכנסת המכונה בפיהם "הכותל המערבי"?

וכאן מגיע ההיבט השני של אותה תופעה: מדינתנו הצעירה אינה (עדיין) "מדינת הלכה", אשר על כן קיים בה היום גם מגוון של חוקים טובים וראויים בנושאים רבים. חוקים - מטבע הגדרתם - אסור שיסתרו האחד את האחר, ולכן חייבים המחוקקים לפסוק באותם מקרים בהם חוקים דתיים סותרים את אלה שאינם.

דוגמא לכך ראינו היום בנושא "המקוואות":

הפשרה המשעשעת שהושגה בנושא תליית השלטים, מהווה פתח לפתרונות רבים נוספים של תיחמון האלוהים:

  • יאושרו נישואים אזרחיים. עם זאת, ייתלו שלטים שמבהירים כי לפי דעת הרבנות יש חובה הלכתית בנישואין דתיים.
  • תאושר תחבורה ציבורית בסופי שבוע וחגים. עם זאת, ייתלו שלטים שמבהירים כי לפי דעת הרבנות יש היתר הלכתי לנסוע רק בימי חול.

וכו' וכו'. ובא לציון גועל.

אין זה מתפקידה של המדינה לעסוק בסוגיות הילכתיות. יתגייר ויתחתן כל אחד בטקסים ופולחנים כאוות נפשו, וממש לא איכפת לי אם A יפסול את גיוריו של B, או אם X לא יכיר בנישואיו של Y. תפקידה של המדינה לספק מעל ומעבר לכל אלה "נישואים אזרחיים", "גיור אזרחי" ותהליכים אחרים עם קריטריונים ברורים וענייניים, שאינם מערבים פולחנים דתיים אשר אינם מתפקידה.

 


יוני 2016



חברים ב- עוצב על ידי