יהדות, אלוהים, ובנימין נתניהו

הערת המערכת: אתר "חופש" נמנע, בעיקרון, מזיקה פוליטית ספציפית. עם זאת, הנושא המדובר הינו על ראש סדר היום וקשור בהחלט לעניינינו. ההתייחסות כאן למר נתניהו אינה כראש מפלגה, ולנושא האמור על פי רלוונטיות תוכנו ולא שיוכו הפוליטי.

השבוע, כמו שאומרים, נפל לי האסימון. הקשר בין "יהדות" לבין "אלוהים" נמצא סוף סוף, בסיועו הנדיב של ראש הממשלה מר בנימין נתניהו.

פעמים רבות שאלו אותי (ובוודאי גם אתכם) "האם אתה מאמין באלוהים?" אני חייב להודות שכאשר השואלים הם רציניים, די קשה לי לענות על שאלה כזאת. לא בגלל שתוקפים אותי לפתע פחדים לא-רציונליים מברק פתאומי שיכה בי ביום בהיר, אלא מהסיבה הפשוטה שהשאלה - איך נאמר - לא בדיוק מובנת לי. כאילו בא מישהו ושאל אותי: "האם אתה מאמין בקוקומוקו?" ואז התשובה המיידית המתבקשת הינה: "אמור לי מהו 'קוקומוקו' ואומר לך האם אני מאמין בו או לא".

כמות ההגדרות למילה "אלוהים" דומה פחות-או-יותר לכמות השואלים. עם חלקן אין לי כל בעייה. "אלוהים" על פי הגדרות אלה קיים בוודאות. לדוגמא: "אלוהים הוא חוקי הפיזיקה", "אלוהים הוא הטבע", "אלוהים הוא סל הערכים המשותפים של המין האנושי" וכו'. הגדרות אחרות עוסקות בישות שבוודאות אינה קיימת, ובמובן זה גם אין לי איתן כל בעייה: "אלוהים הוא זה שברא את האישה מהאיש" זה בערך כמו להגדיר "אלוהים הוא זה שגרם לאחת ועוד אחת להיות שלוש". מאחר שהאישה נבראה מהאיש בערך כמו שאחת ועוד אחת זה שלוש, הרי ששתי ההגדרות-כביכול הללו עוסקות בישות בלתי-קיימת בעליל, ולכן גם אין כל משמעות ל"אמונה" בקיומה.

ואז קיימות כמובן ההגדרות הדתיות למיניהן המנסות לצייר את דמותה של ישות בעלת מודעות עצמית משלה, אשר עוסקת בזמנה הפנוי בגורלות של חוטאים וצדיקים. באימרה שמיוחסת לפילוסוף והמתמטיקאי הבריטי ברטרנד רסל (Bertrand Russell), נשאל האחרון מה יענה לאלוהים כאשר יתייצב בפניו לתת דין וחשבון - שאלה אשר עליה ענה: "אני מצטער, אבל לא סיפקת לנו מספיק ראיות". ותשובתי שלי להגדרות מהסוג האמור דומה: קל להגדיר דברים, שלא ניתן על פי ההגדרה להבין מה הם בדיוק והאם הם קיימים או לא.

ואיך נכנס נתניהו לסיפור? אז ככה: ראש ממשלתנו, כך נראה, מבקש ממני לאחרונה להצהיר על נאמנותי למשהו. מהו אותו משהו, לא בדיוק ברור לי. לפעמים מכנה אותו נתניהו "מדינה יהודית". לפעמים הוא מכנה אותו "מדינת העם היהודי". כך או כך, התשובה המיידית שלי למר נתניהו היא "אמור לי מהי 'מדינה יהודית' ואומר לך האם אני נאמן לה או לא".

וזאת הואיל וכמות ההגדרות למילה "אלוהים" דומה פחות-או-יותר לכמות ההגדרות למילה "יהודי", ובוודאי בהקשר "מדינה" שמגדיל עוד יותר את טווח האפשרויות. האם נתניהו מתכוון למדינה אשר חוקתה היא הדת היהודית? ואיזה ענף ספציפי של הדת - זה האורתודוקסי? בגוון החרדי או בגוון הכיפה הסרוגה? הריני מצהיר בזאת שלכל מדינה מסוג זה אינני נאמן. איזה מזל שכבר יש לי תעודת זהות.

ואולי מתכוון נתניהו למדינה שבה יש זכויות יתר לעם היהודי? עם כל הרצון הטוב והכן שחבל ארץ זה יהיה מיושב אכן באחי בני עמי, אינני יכול להסכים למדינה שלא תקיים שיוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, על בסיס הבדלי גזע. אם לסבתא שלך היו גֶנים מקסיקנים, אתה חייב לכרות את עורלתך ולהשתמש במעלית שבת כדי שתקבל כאן זכויות כמו שיש לי. האם לזה נתניהו רוצה שאני אצהיר נאמנות?

למעשה מציין נתניהו את הביטוי בעל הסתירה-הפנימית "יהודית ודמוקרטית", ועל כך כבר דובר רבות. ואולי, רק אולי, נתניהו מתכוון למדינה עם תרבות יהודית? מדינה ששפתה העיקרית עברית, שתכנית הלימודים שלה כוללת את שלום-עליכם וביאליק, חג השבועות ויום העצמאות, שמקדמת חינוך, השכלה וידע, שבבואה לקלוט מהגר חדש היא תבדוק את טוהר מידותיו, זיקתו לתרבות זו ורצונו בה?

למדינה שכזאת אני דווקא חש נאמנות. חשוב גם לזכור ש"תרבות" היא דבר חי, נושם ומשתנה, וטוב שכך. לגיטימי להתווכח, לטוב ולרע, מתי ועד כמה אני צריך להצהיר על נאמנותי לתרבות שאני רוצה שתהיה כאן, ואיך יכולה בכלל להיראות הצהרה שכזאת. לא בדיוק ברור לי מה זה עניינו של אבו-מאזן, אבל למה לערב פוליטיקה...