אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
עם אחד גיוס אחד
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

שמחת בית השואבה

לאתר חופש שלום

אני יודע שבמוצאי החג הראשון של סוכות חוגגים את שמחת בית השואבה. שאלה: מה משמעות השם? מהו מקור השם הזה? לכבוד מה הוא נחוג?

בתודה

אודי, ערב סוכות תשס"ז


דן מצוות חופש משיב

לאודי שלום רב,

חן-חן על פנייתך לחופש. שמחת בית השואבה הוא טקס שנערך במוצאי החג הראשון של סוכות, והוא מסמל את הציפייה לגשם. בזמן שבית המקדש עמד על תלו, נהוגה הייתה מסורת בידי הפרושים לנסך מים על-גבי המזבח (ניסוך = יציקה, בייחוד יציקת מים או יין למטרה דתית, על מזבח (1). מקורו ושורשיו של טקס זה אינם ידועים, הוא אינו מוזכר בתנ"ך (ובכלל זה בתורה שבכתב), והוא מתבסס על התלמוד (התורה שבעל-פה), וזו גם הסיבה לכך, שהצדוקים, שהתבססו על התורה שבכתב, לא קבלו טקס זה ושללו את קיומו.

מקור המושג "ניסוך המים" בתלמוד - בבלי, מסכת סוכות, לד/עא (2). שם מתקיים ויכוח בין חז"ל בסוגיית אחד מארבעת המינים - ערבי נחל, ומשמעות מילים אלו. חכמים דרשו - "ערבי נחל" - סימן שעלה של הערבה משוך (מאורך) כדרך שנחל מאורך. ואחרים טענו שאין אלה ערבי נחל ממש, אלא שצומחת בהרים, שנאמר 'ערבי נחל' ברבים, ולא 'ערבת נחל' בלשון יחיד. אבא שאול אומר, שמלשון הרבים 'ערבי' למדים אנו שהפירוש הוא 'שתיים', והן שתי מצוות שבערבה: אחת מצוות ערבה שהיא חלק ממצוות הלולב (ארבעת המינים), ואחת למקדש, שהיו מקיפים את המזבח בערבה בסוכות. שאלו חכמים: ערבה זו של המקדש מנין להם? השיבו: בהלכה למשה מסיני למדים הם דבר זה, ולא מן המקרא, שאמר אסי אמר בשם רבי יוחנן: שלוש הלכות שחיפשו את מקורן בכתובים הן הלכה למשה מסיני: עשר נטיעות (הלכה שעניינה שטח שיש בו עשר נטיעות), מצוות ערבה שבמקדש, ומצוות ניסוך המים על המזבח בכל יום מימי חג הסוכות - אלו הן הלכה למשה מסיני.

זהו המקור. טקס ניסוך המים נחוג בריקודים, בשירה ובנגינה בלילות חול-המועד סוכות (3). והוא נקרא בשם שמחת בית השואבה, ומוזכר ארבע פעמים במסכת סוכה:

דף נא, א משנה: מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תיקון גדול מנורות של זהב היו שם

דף נא, ב גמרא: ת"ר מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו מי שלא ראה ירושלים בתפארתה לא ראה כרך נחמד מעולם מי שלא ראה בהמ"ק בבנינו לא ראה בנין מפואר מעולם

דף נג, א גמרא: אמרו עליו על רבן שמעון בן גמליאל כשהיה שמח שמחת בית השואבה היה נוטל שמונה אבוקות של אור וזורק אחת ונוטל אחת

דף נג, א גמרא: אמר ר' יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו כיצד שעה ראשונה תמיד של שחר משם לתפלה משם לקרבן מוסף משם לתפלת המוספין.

מקורות אלו אמנם אינם מסבירים את מקור השם "בית השואבה", אך מקובל שהכוונה לשאיבת מים ממעיין השילוח, שסיפק מים לירושלים באותם ימים.

שמחת בית השואבה היא למעשה ציפייה לבוא הגשמים. המשנה מונה "ארבעה פרקים (=זמנים) שבהם נדונה כמות גשמי השנה (4), ביניהם חג הסוכות, שבו "נידונין על המים" (=כמות גשמי השנה). בזה קשור גם טקס ניסוך המים בסוכות על-גבי המזבח, כדברי רבי עקיבא (5): "נסכן לפני מים בחג - כדי שיתברכו לכם גשמי השנה".


מקורות:

  1. המילון החדש, אברהם אבן-שושן, הוצאת קרית-ספר, ירושלים 1982.
  2. תלמוד בבלי, מבואר ומתורגם בידי הרב עדין שטיינזלץ, מסכת סוכה, לד/עא, עמ' 143-141. הוצאת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, ירושלים, תשמ"ד.
  3. האנציקלופדיה העברית, כרך 23, עמודית 29. החברה להוצאת אנציקלופדיות, ירושלים תשל"ד.
  4. האנציקלופדיה העברית, כרך 11, עמודיות 709-708. החברה להוצאת אנציקלופדיות, ירושלים תשכ"ה.
  5. תלמוד בבלי, מבואר ומתורגם בידי הרב עדין שטיינזלץ, מסכת ראש-השנה, טז/עא, עמ' 67. הוצאת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, ירושלים, תשמ"ט.


אוקטובר 2006



חברים ב- עוצב על ידי