מהותו של ויכוח

מאת תומר קרמן

"שנאת חרדים" או גזענות כלפיהם אינן קיימות במציאות והן פרי המצאת מכונת התעמולה המשומנת של מנהיגי הדת שלנו. הבה נמחיש את הדבר: נניח שאתה פוסע ברחוב, והנה מתקרב אליך איש לבוש בחולצה סגולה ומכניס לך אגרוף בפרצוף. בזמן שאתה שוכב על הרצפה אתה צועק עליו ומקלל אותו, ואז הוא קורא לכל מי שעובר בסביבה ומכריז: "הביטו על האיש הזה ששוכב כאן. במו אוזניכם שמעתם שהוא גזען ושונא אנשים שלובשים סגול." זוהי טכניקת ויכוח יעילה בוויכוח הציבורי בארץ, הניזון בעיקר מסיסמאות. לא אתפלא אם הטכניקה הזו נלמדת במפורש אי שם במעבה המנגנון הפוליטי החרדי.

הטיעונים החילוניים נאמרים תמיד אך ורק כלפי המנגנון החרדי והמנהיגים החרדים. אם נשמעות קריאות נגד הציבור החרדי כציבור, הרי שאלה הן קריאות זניחות ושוליות, המתגמדות לנוכח היקף האלימות המילולית והסחטנות המופנות אל הציבור החילוני מכיוון המנהיגים החרדים. אם ניצמד לדוגמה שהתחלנו בה: ייתכן שאדם מסוים נפגע כבר בעבר על ידי אדם הלבוש בסגול, ובגלל מטען התסכול שהוא נושא עימו הוא עשוי לטעות ולהכליל בקללותיו את כל לובשי הסגול. אמת, רבים מקרב הציבור החרדי עשויים להיפגע כאשר נקראות קריאות גנאי כלפי מנהיגיהם, אולם היפגעות זו היא כבר בתחום אחריותם הבלעדית.

קשה מאוד להימנע מהכללות והן נעשות תדיר בכל ויכוח פוליטי שהוא, ומכל הכיוונים. בעיקר בסגנון הוויכוח המקובל אצלנו, הרווי בסיסמאות. כדי להמחיש מצב מסוים כמעט תמיד ניעזר בהכללה לצורך העניין. התועמלנים החרדים לומדים ומכירים היטב נטייה אנושית זו ונעזרים בה לשם הטיית הוויכוח לאפיקים הנוחים להם. האם שמעתם לאחרונה מנהיג חרדי המתייחס ישירות לבעיית גיוס בחורי הישיבות, למשל? זהו נושא מאוד לא נוח עבורם. התאוריה שמאחורי המנהג הזה פשטה מזמן את הרגל ואין לה אחיזה בציבור, לכן המנהיג החרדי למד לסובב את הקערה על פיה ולנצל שאלות מסוג זה לצורך הפרחת סיסמאות בגנות השואל, סיסמאות המעוררות את רגשות הקיפוח והנחיתות של מצביעיו. זאת בזמן שהוא עצמו אחראי לקיפוח ולנחיתות של מצביעיו' מאחר שהוא מדכא אצלם פתיחות לעולם ונטילת אחריות על גורלם.

למנהיג החרדי קל ליישם שיטות ויכוח מסוג זה במיוחד לאור חוסר המקצוענות ותחושת הנחיתות המוסרית של המראיינים, שגם הם מחפשים את הסיסמאות והכותרות, ועניינם בטיעונים אמיתיים ירוד. כאשר עסקן זה או אחר אומר לעיתונאי המראיין אותו: "מה יש לכם אתם (הכללה בפני עצמה) מבחורי הישיבות, תעזבו אותם במנוחה. מה הם עשו לכם רע?" - המראיין לא ירהיב עוז או תבונה להמשיך ולהקשות. לכל היותר יביא לתשומת לבו של העסקן כי גם הוא עצמו נכשל בהכללה, אלא שהתקפה כזו על העסקן תשרת אותו היטב בכך שתאפשר לו להגיב כבר על נושא חדש ולעבור הלאה.

דומה כי אנו נופלים קורבן לשיטות ויכוח מתוחכמות, אבל גם לתרבות ויכוח פשטנית המאפשרת תמרונים שכאלו. המרוויח העיקרי מכל הסיפור הוא הממסד החרדי, בעלי המשרות והשררה. יחד איתם במידה ידועה גם המשתמטים. אבל הציבור החרדי ככלל יוצא גם הוא נפסד. ייתכן מאוד שחרדים רבים היו מחליטים בסופו של דבר להישאר חרדים ולקיים את אורח החיים שלהם כפי שהם עושים היום, אולם לא נוכל לדעת זאת בוודאות עד שלא תינתן להם אפשרות אמיתית לבחור, אלא שהיא לא ניתנת, והם ממשיכים לגשש בעולם שכולו טוב.