אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
הספר: ויברא האדם את אלוהים בצלמו
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > עוד  לגירסת הדפסה     

ארוע השקת הספר

נהג חדש

מאת שבתאי קור

בהוצאת כרמל, ירושלים 2007

בהשקת ספרו של שבתאי קור ב-31 בינואר 2007, נכחו רבים, בהם דתיים וחרדים. מסתבר שהספר מעורר הדים רמים בחברה החרדית, ואין להתפלא על כך. בערב נישאו דברים מפי אירית פנט, יורי, ובני נווה - שלושה חברי ה.ל.ל., שסייעו בידי שבתאי בתהליך יציאתו לעולם החופש, ומפי דן מלר, מפעילי חופש, שסייע בידי שבתאי בהוצאת ספרו לאור. להלן דבריו של דן בערב השקת הספר:

נתכנסו כאן הערב, ב- "צומת ספרים", להשיק בחגיגיות רבה ונעימה ספר חדש. מדובר אמנם ב-'ספר', אבל הנושא רחב ועמוק הרבה יותר מעבר להיותו 'רק' סיפור חיים אוטוביוגראפי של מחברו, שבתאי קור. מדובר במסכת חיים ובמערכת רגשות של חברה אנושית גדולה ורחבה, המונה מאות אלפי בני-אדם, שחלק מהם שותף לרגשות הסבוכים וללבטים הקשים ששבתאי - באומץ, בגילוי-לב ובכנות רבה - חושף בספרו.

שבתאי קור הוא בחור צעיר, שנולד לתוך עולם דתי-חרדי, להורים חרדיים, לחברה חרדית ולאורח-חיים חרדי, וברגע מסוים אחד שינה תפנית, ובצורה חדה עבר לעולם אחר, שונה לחלוטין בכל מרכיביו, אופיו ואורחותיו.

10 מילים אלו - עולם דתי-חרדי, להורים חרדיים, לחברה חרדית ולאורח-חיים חרדי, חובקות עולם גדול ועצום של מיליוני פריטים וחובות והתחייבויות ומחויבויות, שכל פרט באותה חברה חייב לעשות ולקיים, בלא שיהיה רשאי לסטות ממנו ולו כמלוא-הנימה. הקביעה "ברגע מסוים אחד" היא למעשה ביטוי ספרותי, כשאותו 'רגע' נמשך שנים, תוך לבטים קשים ומרים.

בשונה ממערכות דיקטטוריות מוכרות, הדת היא מערכת חיים ומשטר טוטאלית, המחייבת את המשתייך אליה להתנהגות צייתנית מוחלטת ובלתי-מתפשרת בכל תחומי החיים, בכל מקום בתבל, בכל שעה ודקה ושנייה מחייו, בלא הרהור, פקפוק, ערעור, זכות להשגה או לביקורת.

אין זה רק עניין של קבלת מרותו של השליט; אין זה עניין בלבדי של השקפה, דעה, פולחני התנהגות, מדים, סמלים או קודים מוסריים - אלא כל עניין ונושא מכל תחומי החיים, מרגע הלידה (ואף לפניה) ועד המוות (וגם לאחריו), ובכל שנייה ושנייה ב-120 שנות חיי האדם: אוכל ושתייה - מה כן ומה לא, היכן ומתי ומתי לא, ואיך להכין ואיך לא, היכן לקנות והיכן אסור; יחסים עם בן המין השני, איך וכיצד ואיך לא, היכרות לצורך חברתי ונישואים, חיי מין - עם מי מותר ועם מי לא, איך לקיים יחסי מין ואיך אסור, הבאת ילדים לעולם וחוקי נידה; ניקיון אישי והיגיינה אישית, גילוח, תספורת, התנהגות בבית השימוש - כל פרט איך, ומה, ומה לא; תרבות - מה מותר ומה אסור, מה נכון ומה פסול, מה לקרוא ומה אסור לקרוא, מה ללמוד והיכן, וממי, וממי לא, מה טהור ומה טמא; תרבות-פנאי - מה מותר ומה אסור והיכן ומתי; חיי חברה - עם מי מותר ועם מי אסור; חוק וסדר - חוקי הדת קודמים לחוקי המדינה, ובמקרה של ניגוד - חוקי הדת קובעים; לבוש - מה מותר ומה אסור, מנעל עד לכיסוי ראש; פולחנים דתיים - איך בדיוק מה כן ומה לא, כמה, מתי ועם מי ועם מי לא, והיכן, והיכן לא; יחסים חברתיים עם אנשים מחוץ לחוג המאמינים - ועוד, ועוד, עד לבלי-סוף.

במאמר שעלה לאחרונה באתר חופש מנסח המחבר - גם הוא בחור צעיר, בן גילו של שבתאי, שטעם טעמה של יהדות חרדית, את מהותה של הדת ואת נקודות הכשל שלה בהגיונו של האדם החופשי. אחד ממשפטי המפתח שלו הוא:

הדת היא אחד הכוחות הכי הרסניים בהיסטוריה.
לא היה שום כוח שבשמו שפטו, שנאו ונלחמו כמו הדת.
חינוך לאי סובלנות, בערות והשמדת הידע הם רק תוצרי לוואי שלה.

הנהג החדש שלנו, שבתאי, מגדיר עצמו בספרו כ- "יוצא בשאלה". תואר זה הוא סלנג עממי שגוי, שכלל אינו תואם את המהות המוגדרת. כינוי זה הוא ספח נגרר מכינוי שגוי אחר, מתחום אחר - "חוזר בתשובה". שני כינויים אלו ראוי שיעברו מן העולם ויוחלפו בהגדרות מתאימות ורלבנטיות.

לא חזרה בתשובה, שאיננה חזרה ואיננה תשובה, אלא התחרדות: שינוי עמדות, ערכים והתנהגויות של אדם לכיוון העולם החרדי.

לא יציאה בשאלה, אלא התפכחות, יציאה לחופש - חופש, המחשבה, חופש האפשרות והמעש, כניסה לעולם התרבות הכללי, שהישראליות והיהדות הן חלק ממנה, לעולם בו האדם ריבון לעצמו ולא שום גורם אחר - אדם או ישות חוץ-אנושית וחוץ יקומית שאיננה קיימת ולא הייתה קיימת מעולם.

שבתאי לא ביקש לצאת מהעולם החרדי. אלא ששבתאי לא היה ילד רגיל, מאלו שמקבלים הכול כתורה למשה מסיני, כדברי אימא-אבא או תורת המורה בבית הספר, המתקבלים כאמת שאין עליה ערעור הרהור או פקפוק. שבתאי, ילד, נער, וכיום גבר - פיקח, חכם ונבון, ביקש להבין מדוע נדרש ממנו פרט זה או אחר; מה ההסבר שקיים בעולם החרדי לצו כזה, להלכה כזאת, לחובה א' או לאיסור ת'; מדוע כך, רק כך, ולא אחרת. תשובות כמו "כך צריך לעשות", או "זהו פסק הלכה" לא היו ואינן מקובלות עליו. ולכן חזר ושאל. ומשלא קבל מענה הולם, או קבל תשובה מתחמקת, או טיפשית, המשיך בחיפושיו אחר אדם נבון יותר בחברה החרדית, "גדול" יותר בתורה, שיבהיר לו היכן כשל קודמו. אלא שבכל הסולם רם-המעלה של חכמי-תורה והבקיאים בהלכה הדתית למיניהם לא נמצא אחד שיעקור את הספק, ויעמיד את הצו הדתי על בסיס של היגיון או הוכחה מדעית.

משלא נמצאה לשבתאי תשובה - גם לא מפי גדולים שבגדולים הבין, שהמערכת הדתית ניצבת על כרעי תרנגולת, שהיא איננה מתאימה לו, ושהוא,שבתאי, אין מקומו בה ועימה.

קם ויצא.

הקושי העצום בצעדו האמיץ של היוצא הוא התמודדותו עם קשיים אדירים, שבמקרים רבים נידונים לכישלון מראש, בעיקר בגין העדר ידע ובורות.

לא בכדי אוסר הממסד החרדי על בניו לפתוח את ארון הספרים הכללי, עיתון או כלי תקשורת כללי, ללמוד ולהשיג תעודת בגרות ככל האדם, להיחשף ולהכיר תחומי אמנות, ספרות, שירה, תיאטרון וקולנוע, לעסוק במקצועות חופשיים או בתחומי המדע. שכן, בכל אחד ואחד מתחומים אלה קיימת דלת קטנה, פישפָש או חלון, בעדו מסוגל האדם לצאת לעולם הגדול, עולם החופש, עולם ההשכלה הכללית, ו"חלילה" לא לחזור. ידע, חדשנות, השכלה כללית מפחידים את המערכת החרדית, ואין הם מוקנים לדור הצעיר. החופש, שבמסגרתו מקנה העולם החופשי לאנשיו לפתוח צוהר גם לעולם הדתי, וחלילה לעבור אליו לבלי שוב, אינו קיים בעולם החרדי, ולא במקרה. במכוון לחלוטין.

לשבתאי היו שכל, תבונה, פיקחות ובעיקר אומץ, עוז ונחישות בהחלטתו להמיר את מערכת הכבישים והכלים והחוקים לתוכם נולד ובהם חי למעלה מעשרים שנה במערכת אחרת, והוא לא חשש להיות יהיה נהג חדש, על רכב חדש, במערכת כבישים שונה לחלוטין. והוא עשה זאת.

נהג חדש הוא אוטוביוגרפיה של נהג, שנולד לעולם של נְהגים ומִנהגים, עולם של חוקי תנועה ברורים וחקוקים בסלע מזה אלפיים שנה ויותר. שבתאי הרגיש בכביש כנהג ותיק, על כל רכב בו נהג, התחרה בהצלחה עם נהגים ותיקים ומנוסים, כולל מורים לנהיגה, ויכול לכולם. אלא שהרגש הפנימי שלו, תבונתו, רמתו השכלית וכושר האנליזה שלו הבהירו לו, שאותה מערכת הכבישים, כלי הרכב בהם נהגו הוא ומוריו, חוקי התנועה על-פיהם חיו ופעלו, שגויים מיסודם.

שבתאי לא נרתע לתאר בספרו גם את רגעים ומצבים אינטימיים ביותר בחייו האישיים-פרטיים, את מערכת היחסים בבית, עם אימא-אבא, את כמיהתו הטבעית כנער מתבגר לאישה, למגע ארוטי, לאהבת בת-זוג. שבתאי בחל בדרך החרדית של שידוך-נישואין. לא זו דרכו, לא זו דרך של נער או צעיר בעולם המודרני של ימינו.

שבתאי אינו חושש לחשוף את לבטיו הרוחניים-רעיוניים, את הקשיים בחיפוש אחר האמת שביקש לאתר, את מגוון היועצים שעמדו לצדו ושסייעו בקבלת החלטותיו, או שהערימו קשיים בדרכו, פיסית ורוחנית כאחד. ציון לשבח מיוחד הוא מעניק לחברי עמותת ה.ל.ל., שתמכו בו בדרכו החדשה-הקשה, ושניים מהם יספרו על כך בהמשך הערב.

ברכותיי וברכות צוות חופש להצלחתך, שבתאי - בחייך האישיים, המקצועיים והתרבותיים, ושנזכה לראות עוד הרבה ספרים מפרי עטך. יישר כוחך, שבתאי!


פברואר 2007



חברים ב- עוצב על ידי