הנכם צופים בגירסת הדפסה של הדף/מאמר הנוכחי.
לחצו כאן לגירסה המקורית

קבורה אזרחית - סיפורה האישי של מרב



רציתי לספר על ארוע שעברתי, כאישה חילונית אשר נאלצה לקבור את אמה. ברור לי כי המכתב אינו תמציתי, זאת כיוון שמדובר בטראומה קשה שעברתי, בעניין הקשור ביחסי דתיים חילוניים, שבר שפוקד אותנו. ובגדול.
כולי תקווה כי תמצאו לנכון להביא אפליה זו לידיעת כלל הציבור.

מעשה שהיה כך היה:
אמי, תושבת ישוב קהילתי במרכז הארץ נפטרה ביום ו' ה- 25.12.98. היות ובית העלמין ביישוב זה עדיין קטן וצעיר, ניתנה לאבי הבחירה היכן היה רוצה שאמי תיקבר; נציג המועצה הדתית אמר לו: "לך, תבחר חלקה. אנחנו כבר נטפל בכל השאר". אבי אדם נכה המתקשה בהליכה ואין תקווה רבה כי ברבות השנים מצבו ישתפר. אבי נסע לבית העלמין ובחר חלקה הקרובה לכניסה כדי שלא יצטרך להתאמץ. אמר לנציג המועצה, במוצאי שבת: בחרתי. ואז החלו הבעיות. בתואנה כי "יש לטרקטור בעיה להכנס", נאמר לנו כי עלינו לבחור חלקה אחרת. בצאת השבת, בלילה, 24 שעות לאחר שאמי נפטרה, היה צריך בעלה לשמוע את המילים: "לא, כאן אתם לא יכולים להיות. כאן זוהי חלקת שומרי שבת".

מידע זה, על ההפרדה גם לאחר המוות בין חילוניים לדתיים צרם לנו מאוד:
1. על שום מה הדתיים והחילוניים מופרדים?
2. למה אין כל הקלות לאנשים המוגבלים בהליכתם?
3. באיזו צורה אומרים זאת שעות לפני שאתה קובר את יקירך...
ברור לנו כי בבתי עלמין גדולים עירוניים, למשל אינך יודע על אפליה זו כיוון שמוסרים למשפחת הנפטר כי יקבר בגוש... חלקה... ולא מספרים לו כי קיימת הפרדה בין שומרי שבת ל"אנשים רגילים". אבי ניסה לציין כי הוא נכה ומתקשה בהליכה ונענה בתגובה "רגישה": "כמה פעמים כבר תעלה, פעם, פעמיים בשנה..." כמובן, התשובה האידאלית לאדם שטרם קבר את אישתו..

לאחר שביררנו את העניין מסתבר כי ב"שולחן ערוך" מצויין כי: " אין קוברים רשע אצל צדיק"...
וכאן נשאלות, ע"י אדם חילוני בעל ערכים דמוקרטיים כגון שוויון, כבוד האדם וכד', השאלות מי שם את אנשי המועצות הדתיות לאבחן בין צדיק לרשע, ומי קבע כי שומרי שבת הם צדיקים???
במקרה הספציפי של אימי היא נפטרה בערב שבת ועל כן, נחשבת לצדיקה על פי ההלכה. היא גם נפטרה ממחלת מעיים, כלומר על פי הקבלה היא צדיקה.
אם על פי שני מוסדות אלה היא צדיקה, מי שם את הרבנות להחליט כי אינה צדיקה מספיק כדי להקבר במקום אשר הגישה אליו נוחה??????



לראש הדף